הקמה וניהול של עמותה יכולים להיות סיפוק רב, במיוחד אם הבעלים שואב השראה מרעיונות גדולים ותשוקה לחולל שינוי. עם זאת, בעוד שהחזון עשוי להיות מעורר השראה, הקמת עמותה דורשת זמן ומאמץ.
כדי להפוך לבעלים, עליך לאסוף מסמכים ומסמכים כדי להראות שהארגון משרת את הציבור ומתאים למעמד פטור ממס. לאחר שתעבור את המכשולים הללו, תוכל לצלול לעבודה האמיתית - גיוס כספים, בניית צוות ויצירת השפעה חיובית. המשך לקרוא כדי ללמוד כיצד להקים עמותה מצליחה בתשעה צעדים בעלי השפעה.
מהן עמותות, ומהם היתרונות שלהן?
מלכ"ר הוא עסק שנוצר כדי לשרת מטרה מעבר להפקת כסף. רשמית, זהו ארגון ש-IRS מכיר בו כפטור ממס משום שהוא תומך במטרה חברתית המועילה לציבור. חשבו על דברים כמו שימור היסטוריה, עריכת מחקר מדעי, הגנה על בעלי חיים או קידום כלכלות מקומיות.
כל כסף שעמותות מכניסות מופנה ישירות למשימה שלהן, לא ליחידים או לבעלי מניות. אנשים מכנים עמותות גם תאגידים שאינם מניות או ארגוני 501(c)(3), בהתאם לחלק הספציפי בקוד המס שמעניק להן את מעמדן הפטור ממס.
הנה כמה יתרונות של הקמת עמותה ללא מטרות רווח:
הארגון יכול לקבל מעמד פטור ממס פדרלי, כלומר בעלים לא יצטרכו לשלם מיסים פדרליים על הכנסתם.
גם מלכ"רים יכולים להיות זכאים להטבות מס מקומיות ומדינתיות.
בעלי עמותות יכולים לקבל תרומות מאנשים פרטיים ומארגונים אחרים כדי לסייע במימון משימתם.
בעלים יכולים גם להגיש בקשה למענקים מסוכנויות ממשלתיות וקרנות, אשר יכולות לספק תמיכה נוספת לעבודה.
מצד שני, עמותות אינן חפות מאתגרים. בעלים חייבים לפעול אך ורק לטובת הציבור, ולא לטובת בעלי מניות או אנשים פרטיים. עמותות חייבות גם לקיים ישיבות דירקטוריון סדירות, להשקיע מחדש את כל הרווחים בארגון ולנהל רישומים פיננסיים מפורטים כדי לשמור על מעמדן הפטור ממס.
9 צעדים שיעזרו לכם להקים עמותה מצליחה
שלב 1: יצירת בסיס חזק
לפני טיפול בניירת והגשת תביעות לרשויות המס, חיוני לשקול את הקהילה או הקבוצה שהמלכ"ר ישרת. זיהוי צורך ספציפי בקהילה וגיבויו בנתונים הם דרך איתנה להתחיל לבנות את היסודות של המלכ"ר.
הצהרת כוונות ברורה ומנוסחת היטב מניעה את העמותה קדימה ומעוררת השראה בצוות, במתנדבים ובתורמים. כאשר היא נעשית נכון, היא שומרת על הארגון ממוקד ועוזרת להנחות החלטות חשובות בהמשך הדרך. הנה כמה טיפים לכתיבת הצהרת כוונות חזקה:
● שמור על ברור, פשוט וקל לזכירה.
● הסבר במשפט אחד או שניים מה עושה העמותה ואת המטרה שהיא תומכת בה.
● זכרו, הצהרת הכוונות יכולה להתפתח ככל שהארגון גדל.
שלב 2: בניית תוכנית עסקית מוצקה
תוכנית עסקית מפורטת לעמותה תעזור לבעלים להבין כמה כסף הארגון שלהם מצפה להכניס ומה הם יכולים להרשות לעצמם - כמו גיוס עובדים במקום להסתמך על מתנדבים או אפילו גיוס נשיא או מנכ"ל. היא גם מראה עד כמה הם יצטרכו להסתמך על תרומות כדי לתמוך בפעילויות יצירת ההכנסות שלהם.
תוכנית עסקית חזקה תכלול את הדברים הבאים:
תקציר מנהלים: סקירה קצרה של משימת העמותה, סיכום של מחקרי השוק המראים צורך קהילתי, וכיצד העמותה מתכננת לענות על צורך זה.
שירותים והשפעה: סקירה מעמיקה של התוכניות, השירותים או המוצרים שהארגון יציע ותיאור ברור של מטרותיו ליצירת שינוי חיובי.
תוכנית שיווק: אסטרטגיה להפצת המידע על העמותה ושירותיה.
תוכנית פעולה: פירוט של הפעילות היומיומית, כולל המבנה הארגוני ומה כל תפקיד ישיג.
תוכנית פיננסית: תוכנית זו בוחנת את מצבו הכלכלי של הבעלים, כולל תזרים מזומנים, תקציב, הכנסות, הוצאות, זרמי הכנסות, צרכי ההקמה ועלויות שוטפות.
לפני שתמשיכו, בדקו אם ארגונים אחרים מתמודדים עם אותן בעיות. העמותה תתחרה על אותם תורמים ומענקים אם קבוצה אחרת עושה עבודה דומה. כדי להימנע מכך, בעלים יכולים להשתמש בכלי איתור המועצה הלאומית לעמותות כדי לראות עמותות אחרות ולהבטיח שהמשימה שלהן בולטת.
שלב 3: בחירת שם הולם
הדבר הבא שעל בעלי עסקים לעשות הוא לבחור שם ייחודי לעמותה שלהם, באופן אידיאלי שם שמשקף את המשימה ואת מה שהארגון עושה. אם הם נתקעים במציאת השם המושלם, הם יכולים להשתמש במחוללי שמות עסקיים (כמו המודל של Shopify) כדי להצית רעיונות ולהניע את היצירתיות.
שלב 4: קביעת מבנה העסק
רשות המסים האמריקאית (IRS) מכירה בכשלושה תריסר סוגים של עמותות, החל מארגוני צדקה כלליים ועד לקרנות גמלאות של כורי פחם וקרנות פרישה למורים. הנה ארבעה סוגים נפוצים של עמותות:
1. 501(c)(3): ארגוני צדקה
קטגוריה זו מכסה מגוון ארגונים דתיים, חינוכיים, צדקה, מדעיים וספרותיים. היא כוללת גם ארגוני צדקה ציבוריים, קרנות פרטיות ואפילו ארגוני ספורט חובבים המארגנים תחרויות לאומיות או בינלאומיות.
501(c)(3) יכול לכלול גם נותן חסות כספי, המסייע בניהול ולתמוך בפרויקטים צדקה. ארגוני צדקה אלה חייבים לשרת את הציבור בצורה כלשהי, ותרומות הניתנות להם מוכרות למס עבור התורם.
2. 501(c)(5): ארגוני עובדים, חקלאיים וגננות
ארגוני עובדים, כמו איגודים מקצועיים וקבוצות חקלאיות, נופלים בדרך כלל תחת קטגוריה זו. הם מתמקדים בייצוג האינטרסים של העובדים ובניהול משא ומתן קיבוצי. עם זאת, תרומות לארגונים אלה אינן מוכרות למס.
3. 501(c)(7): מועדונים חברתיים ופנאי
קטגוריה זו כוללת מועדונים חברתיים ופנאי שהוקמו להנאת חבריהם ולפנאי. דוגמאות לכך כוללות מועדוני קאנטרי, קבוצות תחביבים, מועדוני ספורט ואחוות. בנוסף, תרומות למועדונים אלה אינן מוכרות לצרכי מס.
4. 501(c)(9): עמותות עובדים מוטבים
עמותות אלה מציעות הטבות כמו ביטוח בריאות ופנסיות. חשבו על ארגונים שמנהלים תוכניות ביטוח ותוכניות הטבות לעובדים. הם מספקים כיסוי חיים, מחלה ותאונות לחבריהם, בדרך כלל עובדים של חברה או קבוצה ספציפית.
שלב 5: הקמת העמותה באופן רשמי
לאחר שהבעלים קיבלו את ההחלטות העיקריות וניסחו את המסמכים הדרושים, הגיע הזמן לארגן באופן רשמי את העמותה הפטורה ממס. בעוד שלכל מדינה יש את התהליך שלה, בדרך כלל, הבעלים יצטרכו:
● הגשת תקנון התאגדות הכולל את שם הארגון.
● ספקו פרטי קשר של חברי הדירקטוריון.
● בחרו את המבנה המשפטי (תאגיד ללא מטרות רווח, LLC, שותפות וכו').
● הגישו את מסמכי ההתאגדות למשרד מזכיר המדינה.
● השלימו את תהליך ההרשמה לגיוס תרומות במדינתם ושלמו את כל העמלות.
● הגשת בקשה לפטור ממס לרשות המסים האמריקאית (IRS).
רוב הארגונים משתמשים בטופס 1023 של רשות המסים האמריקאית (IRS) (הטופס הארוך) כדי להגיש בקשה למעמד פטור ממס. אם העמותה צופה להרוויח פחות מ-50,000 דולר בשנה, בעלים עשויים להיות זכאים לטופס 1023-EZ הפשוט. אם רשות המסים האמריקאית (IRS) מקבלת את הבקשה, הבעלים יקבלו מכתב אישור שיציג את מעמדם הפטור ממס.
שלב 6: קבלו מספר EIN ופתיחת חשבון בנק
כדי לקבל מספר זיהוי מעסיק (EIN), מלאו את טופס SS-4 של רשות המסים האמריקאית (IRS). בעלים יכולים למצוא טופס זה באינטרנט, בדואר או בפקס. לאחר מכן הם יכולים לשלוח אותו לרשות המסים האמריקאית (IRS).
בשלב הבא, בעלי עמותות יכולים לפתוח חשבון בנק. הם יצטרכו את מספר ה-EIN שלהם, שם הארגון, כתובתו ופרטי הקשר שלו. הנה כמה בנקים מובילים לעמותות, לפי NerdWallet:
● מועדון הלוואות
● גפן כחול
● בנק אמריקאי
● בנק לייב אוק
שלב 7: בחירת מועצת המנהלים
גודל והרכב הדירקטוריון יהיו תלויים בחוקי המדינה ובתקנון הארגון. בדרך כלל, דירקטוריונים מונים בין שלושה ל-31 חברים, כאשר רובם עצמאיים, כלומר אינם מעורבים ישירות בארגון.
חברי הדירקטוריון ממלאים תפקידים מרכזיים: שכירת המנכ"ל ופיקוחו עליו, אישור התקציב והבטחת נכונות הארגון למשימתו. ברגע שלבעלים יש כמה חברי דירקטוריון פוטנציאליים, עליהם להצביע עליהם במהלך ישיבה, במיוחד אם לארגון יש חברים.
לאחר כינון הדירקטוריון, בעלי המניות יכולים לבחור נושאי משרה, כולל נשיא, סגן נשיא, מזכיר וגזבר. תפקידים אלה נמשכים בדרך כלל כשנה, והנושאים אחראים על ניהול ישיבות הדירקטוריון ועל יישום ההחלטות.
שלב 8: ניסוח התקנון ומדיניות ניגודי העניינים
תקנון של עמותה קובע את הכללים לאופן ניהול הארגון, כיצד הוא יקבל החלטות, יבחר נושאי משרה ויקיים ישיבות דירקטוריון. באופן דומה, מדיניות ניגוד עניינים מבטיחה כי נושאי משרה, חברי דירקטוריון ועובדים לא ישתמשו בעמותה לטובתם האישית. הדירקטוריון אחראי על אישור מדיניות זו ולהבטיח שהיא מעודכנת.
שלב 9: השקת קמפיין גיוס תרומות
בשלבים המוקדמים, העמותה תזדקק לתוכנית מוצקה לגיוס כספים ומהיכן יגיעו. אם לבעלים אין מימון חזק מההתחלה, יהיה קשה לארגון שלהם להתקיים מספיק זמן כדי להמריא. כמה דרכים אפשריות להבטיח מימון כוללות מענקים ומאיצי סטארט-אפים.
עיגול כלפי מעלה
לאחר שבעלי עמותות יאושרו כל המסמכים המשפטיים שלהם ומקור המימון יאובטח, הם יכולים להמשיך בהשקה הרשמית שלהם. אבל זה לא סוף המסע. בעלי עמותות חייבים גם לשווק את ההשקה שלהם לכל התומכים הפוטנציאליים.
למרות שיצירת עמותה מצליחה תדרוש זמן מה, תוכנית שיווק נכונה יכולה לעזור לייעל את התהליך. לדוגמה, ככל שעמותות יכולות להגיע מהר יותר לתורמים הפוטנציאליים שלהן, כך גדלים סיכויי ההצלחה שלהן מעבר להשקה הראשונה. עמותות עשויות להיות הרבה עבודה, אבל הן בהחלט שוות את זה עבור אנשים שמקווים לעשות שינוי.
זמן פרסום: 11 באוקטובר 2024
